פסק-דין בתיק ע"א 2420/05

זהו ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב והמרכז (כבוד השופט שאול שוחט), מיום 25.10.04, בת"ע 600/02 (בש"א 10130/03), שדחתה את בקשת המערערת לתיקון צו ירושה באופן שיכריז עליה כי היא היורשת של מלוא עזבונו של המנוח גרשון דויטש ז"ל (להלן: - " המנוח"), והיא נותרה יורשת של מחצית עזבון המנוח הנ"ל.

הליך זה נפתח כבקשת רשות ערעור. ביום 2.2.05 נתנה השופטת שטופמן רשות לערער, ולאחר דיון מקדמי, הועבר התיק לשמיעה לפנינו.

1.                    רקע

(א)                ביום 20.10.01 הלך המנוח לבית עולמו. למנוח לא היו ילדים ואשתו נפטרה לפניו. אין מחלוקת שהמנוח סבר שאין לו קרובי משפחה. עו"ד נתן שפטלוביץ, שהיה אפוטרופסו של המנוח משנת 1999, מונה מנהל עזבונו (להלן:- " מנהל העיזבון" או " ב"כ המערערת"). עו"ד שפטלוביץ ייצג גם את המערערת בבקשה נושא הערעור.

(ב)                 ביום 25.3.03 נתן בית משפט לענייני משפחה צו לקיום צוואת המנוח מיום 31.10.97 (במסגרת ת"ע 600/02) וצו ירושה (במסגרת ת"ע 603/02, להלן:- " צו הירושה") שלפיו יורשיו על-פי דין הם: המערערת (בת-דודתו מצד אימו) - מחצית, וצאצאים בלתי ידועים של הורי אביו של המנוח (להלן:- " היורשים האחרים") - מחצית. בית המשפט הורה בצו הירושה כי במסגרת תפקידו יפעל מנהל העיזבון לאיתור היורשים האחרים, ויגיש בקשה לתיקון הצו תוך שישה חודשים מיום מתן הצו.

(ג)                  ביום 20.5.03 הגיש ב"כ המערערת בקשה לתיקון צו הירושה (להלן:- " הבקשה") באופן שהמערערת תוכרז יורשת העיזבון בשלמות; היא הבקשה שההחלטה בה היא נושא הערעור.

ב"כ המערערת צרף לבקשה תעודת פטירה מקורית של אבי המנוח, מקס דויטש ז"ל (להלן:- " אב המנוח"), שנפטר בשנת 1941 (נספח "א" לבקשה), המעידה שמקום מגוריו האחרון היה בוינה ושהוא היה יהודי. הדין האוסטרי, כמו הדין הישראלי (סעיף 137 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965), קובע שחל על המוריש דין מקום מושבו האחרון. לאחר שנפטר אב המנוח מינה בית המשפט בוינה נוטריון (להלן:- " הנוטריון") שיאתר את יורשיו. הנוטריון מצא כי אשתו של אב המנוח, פלורה, ובתו, איירין, היגרו לאנגליה, והמנוח היגר לישראל (דו"ח הנוטריון, שתורגם בתרגום נוטריוני, צורף כנספח "ב" לבקשה; להלן:- " דו"ח הנוטריון"). לאב לא היו אחים ואחיות במועד פטירתו (ב"כ המערערת הפנה לסעיף 12 לדו"ח שבו צוינה גיסת האב כקרובתו היחידה). בנוסף, צרף ב"כ המערערת אישור ממשרד הפנים בוינה (נספח "ג" לבקשה) המעיד כי אב המנוח נולד בהונגריה, היו לו שני ילדים בלבד, ולא ידוע אם היו לו אחים או אחיות. אשר לאחותו של המנוח - זו נפטרה בלונדון בשנת 1999, מעולם לא נישאה, ולא היו לה ילדים (תעודת פטירה צורפה כנספח "ד" לבקשה).

עוד נטען בבקשה כי למערערת ידוע שלאב המנוח היו שמונה אחים ואחיות, כמפורט בסעיף 6(ז) לבקשה (אישור מפנקסי הלידה שאותר בארכיון בהונגריה צורף כנספח "ה" לבקשה), אך כולם נספו בשואה מבלי שהיו להם ילדים.

ב"כ המערערת תמך את הבקשה בחוות דעתה של ד"ר אווה מרי ברקאי (נספח "ו" לבקשה), מומחית לדין האוסטרי, שציינה כי לפי הדין האוסטרי, בדומה לדין הישראלי, אם המנוח לא הותיר אחריו יורשים מצד אביו בפרנטלות השנייה והשלישית - יירש הצד של אמו, בפרנטלה המתאימה, את העיזבון בשלמות. כך, לדעת ב"כ המנוח, במקרה דנן: משהוכח שלמנוח בשעת פטירתו לא היו בני דודים בין החיים כשנפטר - יש לקבוע שהמערערת יורשת את העיזבון במלואו. ב"כ המערערת טען שיש לראות בדו"ח הנוטריון פסק-דין, וליתן תוקף לאמור בו כפסק-חוץ לפי סעיף 11 לחוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח-1958 וסעיף 7(ב) לחוק הצהרות מוות, תשל"ח-1978.

(ד)                 נוסף לאמור בבקשה, פעל מנהל העיזבון לאיתור היורשים האחרים, ובתוך כך בוצעו הפעולות הבאות (הראיות הוגשו לבית משפט קמא בהסכמת המשיב):

1.                 מר מוטי קניאבסקי, מתמחה במשרדו של ב"כ המערערת ובעל ידע בתחום המחשבים, נתן תצהיר המחזיק 32 עמודים ובו פרט חיפוש מקיף שביצע באתרי המרשתת (אינטרנט) בארץ ובעולם. החיפוש כלל ניסיון לאתר את היורשים האחרים בין היתר במאגרי המידע הבאים:

The Holocaust Global Registry, The Jewish Online Worldwide Burial Registry, Jewish Family Finder search, The family Tree of The Jewish People, Jewish SIG List Archive, JewishGen's Holocaust Database, Yizkor Book Database, Dachau Concentration Camp Records, Pinkas Hanitzolim - Register of Jewish survivors.

החיפוש העלה חרס. מר קניאבסקי צירף לתצהירו (נספח "ז" לתצהיר) "דף מידע" שאותר במסגרת מחקר היסטורי, ושממנו עולה שיהודי העיר גיור (Gyour) שבהונגריה (איזור מולדתם של דודי המנוח), נשלחו בשנת 1944 למחנה ההשמדה אושוויץ, ונספו שם (סע' 18 לתצהיר).

2.                 עו"ד ד"ר ליאונורה ארדלאי מהונגריה פעלה לאיתור צאצאים של דודי המנוח באמצעות פניה לגנזך מחוז גיור-מושון-שופרון שבהונגריה, והצליחה לאתר תמציות מפנקסי הלידה של דודי המנוח בעיירה "בלד" (Beled). ד"ר ארדלאי נתנה תצהיר שלפיו היא פנתה לכל הרשויות המוסמכות שביכולתן לספק מידע על היורשים האחרים, ולמרות שאיתרה את שמות ותאריכי הלידה של דודי המנוח, לא עלה בידיה לאתר מידע על צאצאיהם. כמו כן, התקבל אישור מגנזך העיר "שופרון" שלפיו לא אותר מידע נוסף לגבי דודי המנוח, לרבות מידע על צאצאיהם. לתצהיר צורפו אישורים מן הגורמים הבאים: הגנזך העירוני של העיר גיור, הגנזך העירוני של העיר שופרון, הגנזך של בודפשט, המנהל של מחוז גיור-מושון-שופרון, לשכת ראש העיר שופרון, לשכת ראש העיר הרקה.

3.                 בוצע פרסום בעיתונים נפוצים בארץ ובהונגריה (תמ/17 לתיק מוצגי המערערת).

(ה)                על סמך כל האמור לעיל, ביקשה המערערת להכירה יורשת עיזבון המנוח בשלמות.

2.                    החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה

(א)        בית משפט קמא הציג נכונה את המחלוקת שבין הצדדים: "האם הוכח כי לאותם אחים ואחיות של אב המנוח - לא היו צאצאים" (עמ' 2 סע' 5(ד) להחלטה) וקבע שהמערערת לא הרימה את הנטל להוכיח שלאחיו ואחיותיו של אב המנוח לא היו צאצאים. את החלטתו וקביעתו זו ביסס בית משפט קמא על מסקנתו שדו"ח הנוטריון שהוגש אינו בגדר פסק-דין, וחרף טענת מנהל העיזבון, אין ללמוד אחרת מחוות דעתה של ד"ר ברקאי. יתרה מזו, גם אם היה דו"ח הנוטריון מוכר כפסק-דין, לא ניתן ללמוד ממנו שלאבי המנוח לא היו יורשים לבד מגיסתו שצוינה בדו"ח. אין גם בראיות האחרות שהוצגו (אישור מגנזך מחוז גיור, הפרסום שבוצע בעיתונות, החיפוש באתרי המרשתת והאישור ממשרד הפנים בוינה) כדי להעיד באופן פוזיטיבי שלאחיו ואחיותיו של אב המנוח לא היו צאצאים.

(ב)        קביעתו של בית משפט קמא נשענה על פסק הדין המנחה בע"א 9694/01 האפוטרופוס הכללי, מנהל עיזבון המנוח ברגמן נ' פרידמן, פ"ד נח(2) 65 (להלן:- " עניין ברגמן"), שקבע כאמת המידה להוכחה שאין יורשים אחרים בנמצא את מבחן "השקידה הסבירה". בית משפט קמא קבע שבנסיבות העניין, כשעסקינן בצאצאים של שמונה דודים ודודות, שלא ידוע היכן חיו והיכן נפטרו, מידת השקידה הסבירה הנדרשת רבה מזו שנדרשה בעניין ברגמן, והמערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה לעניין זה.